צופה למרחקים
המזכיר הכניס פתק נוסף, ושוב שאל הרבי: מה עם המזוזות. האיש חשב שהוא משתגע; נסע לביתו ובדק שוב את המזוזות. "אדוני, מזוזותיך כשרות למהדרין", קבע הסופר!
המזכיר הכניס פתק נוסף, ושוב שאל הרבי: מה עם המזוזות. האיש חשב שהוא משתגע; נסע לביתו ובדק שוב את המזוזות. "אדוני, מזוזותיך כשרות למהדרין", קבע הסופר!
היתה זו אחת המסיבות המרגשות והנוגעות ללב ביותר שקיימו אי-פעם נשי חב"ד בניס, צרפת, בראשותה של הרבנית פינסון. היה זה כאשר הרבי דיבר בלהט רב,
תשעת הימים שלפני תשעה באב המזכירים את חורבן בית המקדש. העיקו כענן כבר על חצרו של רבי ברוך. שבדרך כלל היתה שרויה באוירה של שמחה
סיפור מאחורי מסך הברזל ברוסיה הסובייטית
סיפורו של נער שחפץ בכל מאודו ללמוד יהדות. הוא מכר עיתונים בקרן רחובות , ומהכסף שהרוויח שילם למורה שילמדו יהדות. למרבה הצער, לא זכה שיחגגו לו בר מצווה. רק כשהגיע לגיל 69, נוצרה ההזדמנות הנאותה… לעולם לא מאוחר!
ההורים השבורים ישבו מולו כהלומי רעם. "עשינו הכל כדי לעצור את הגידול הממאיר… " אמר הפרופסור, "אולם עתה לצערי הגענו למצב ש… אפסה כל תקווה… לא נותר לכם אלא להנעים לילדכם ככל האפשר את חודשי חייו האחרונים…" • … לאחר התבוננות של שניות מועטות קבע הרבי בפסקנות. "אני אינני רואה כאן כלום!".
"מדוע פרצת אתמול למחסן?", דרש מפקד המחנה לדעת. "חשבתי שיש שם שוקולד", ענה לו בן-ציון. המפקד לא השתכנע מהתשובה. "יהודי קטן", צווח עליו, "אמור את האמת שאם לא-כן נתלה אותך!"…
בהתרגשות האזינו לדיווחים על רעידת אדמה קטלנית שפגעה במנגואה. רבבות הרוגים ופצועים, מאות אלפים נותרו ללא קורת גג. הם לא ידעו נפשם מהתרגשות. הייתי אמור להיות במלון בעיר אשר רבעים שלמים ממנה נמחקו מעל פני האדמה
המטוס המריא, טיפס לגובה שיוט והנוסעים כבר החלו לנמנם. לפתע נשמעה הודעה מהקברניט: "אני מצטער להודיע כי אחד המנועים חדל מלפעול"
"נשארתי עומד ברחוב נבוך ואובד-עצות. לאן אלך עכשיו? באותו רגע נשאתי את עיניי לשמים ובלב שבור התפללתי וביקשתי מהקב"ה שיעזור לי להיחלץ מהמצוקה שנקלעתי אליה."