על הפרק

הדאגה לזולת, הרצון לעזור גם לאדם בלתי-מוכר, המעורבות והאכפתיות – הם ממאפייניו המובהקים של האופי היהודי. מהו הגבול למעורבות בחיי הזולת?

לא החג הוא היעד והמטרה, אלא דווקא ימי החול הרגילים והאפורים. החג לא בא אלא להפיח רוח של קדושה והתעלות בתוך ימי החול והשגרה. המשימה האמיתית מתחילה עכשיו

זהו! חודש תשרי הסתיים, וכעת עומד בפתח חודש מר חשון השונה בתכלית מקודמו – שלושים יום ללא חג אחד לרפואה! איך מתמודדים עם המעבר?

גם בחיים הרוחניים יש צורך ב'ממ"ד' או מקלט, מקום רוחני שאליו אפשר להימלט ולהרגיש מוגנים…

הרבה מאוד משאבים נפשיים וחומריים מושקעים בדברים רגעיים ובלתי-חשובים, הן בחיים האישיים והן בדברים שבין אדם לחברו. כשאנו מביטים לאחור, בפרספקטיבה של זמן, אנחנו תוהים איך ייחסנו חשיבות גדולה כל-כך לדברים קטנים ובלתי-חשובים בחיינו..

כל מי שבא במגע עם הנוער הישראלי עומד המום נוכח דלות ידיעותיו אפילו במושגי-יהדות בסיסיים. רבים אינם יודעים מה זה 'שמע ישראל' ומהי תפילת 'שמונה-עשרה'. שמות קלאסיים של חכמי-ישראל מפורסמים מההיסטוריה היהודית, נענים בהרמת גבה ובמבוכה. שלא לדבר על פסוקים מהתנ"ך וציטוטים מהמשנה. ואחר-כך הנוער הזה גדל ומביע דיעות על היהדות, שאותה לא התחיל להכיר.. יש מה לעשות!

עקרון הבחירה החופשית הוא מיסודות היהדות, אך רבים מבינים אותו בדרך מוטעית. חופש הבחירה אין פירושו שהאדם רשאי לבחור ברע, אלא שניתנת לו היכולת לעשות זאת. בכך האדם שונה מכל הברואים האחרים, המשוללים יכולת בחירה..

תשעה באב – יום האבל הלאומי של עם ישראל – יהפך בהמרה לששון ולשמחה – חמש הפורעניות שארעו לעם ישראל בתשעה באב ועל מנהגי היום בקצרה

"עם המסוגל לשמור על חוויות חורבנו של מרכזו הרוחני – בית המקדש – אלפיים שנה, ולכאוב אותו כאילו לו עצמו אירע הדבר – עם זה הוא עם נצחי וכל העולם כולו לא יוכל לו" • הרהורי תשעה באב