מעשה שהיה

"זה אתה?!", נזעקו התיירים, שלא האמינו למשמע אוזניהם. "כן", חייכתי, "זה אני והתפילין שלי". השניים היו מופתעים כל-כך עד שהתקשו לבטא את הפתעתם במילים.

בצרור היה כסף רב, שנמסר לו על-ידי שניים מעשירי פראשניץ, אשר ביקשו להפקיד את כספם בידי איש נאמן. כיצד יביט בפני האנשים שסמכו עליו וכיצד ינחמם על אובדן כספם? יותר מכך דכדכה אותו המחשבה כי קלושים הסיכויים להשיב להם את כספם, שכן הוא עצמו חי חיי דוחק וצמצום.

לפתע נפתחה דלת החדר בפראות וארבעה אנשים התפרצו פנימה, אוחזים אקדחים שלופים ● סיפור הצלה מעין הבולשת הרוסית

משל נפלא ועתיק על בני מלך שנסעו לחפש את עתידם

"יֵשׁ כָּאן טָעוּת", נוֹפֵף בַּמִּכְתָּב מוּל עֵינָיו שֶׁל הַגַּבַּאי.. "הָרַבִּי אֵינוֹ טוֹעֶה", אָמַר הַגַּבַּאי. "אִם הַמִּכְתָּב מֻפְנֶה אֶל הֶעָשִׁיר מִצֶּ’רְנִיגוֹב, סַע וּמְסֹר לוֹ אוֹתוֹ".

אם תפתחו את ספר הטלפונים, תמצאו שמות משפחה שונים ומשונים. ישנה משפחה ששמה הוא "בריל", בעברית: משקפיים. נשמע די משונה. אך הסיפור מאחורי שם משפחה זה מדהים ביותר.

והנה בחלומי אני רואה איש הדור פנים המחזיק בידו צרור ניירות והוא אומר לי בפנים מאירות: "בניירות הללו תוכל לצאת את רוסיה ותגיע לארץ ישראל", וימסור את הניירות בידי, וילך • סיפור מרגש מימי רוסיה הסובייטית