בלוגים

בעידן הפייסבוק והוואטסאפ, ברגע אחד, ביכולתנו לחרוץ גורלו של אדם, לפגוע בכבודו, בשמו ובמשפחתו, ולא פעם אף להושיבו "בדד מחוץ למחנה"…

אחד הדברים שתורת החסידות נותנת לאדם, זה הכוח לדבוק באמונתו ולהישאר בשמחה בכל מצב וכך הוא מסוגל לראות את צרתו של הזולת, וכמובן לתת גם לו את הכוח להיות בשמחה.

נאמר בפרשת 'ואתחנן' "וידעת היום והשבות אל לבבך.." מוטל עלינו ללמוד ולהעמיק ..כמה אני יודע?

'אך על דבר אחד השלטונות מתעקשים מאוד – עליי להבטיח להם שלא אנסה לגייר את הסינים המקומיים ולהעבירם לדת היהודית…" • הרב שלום ודינה גרינברג משנחאי בסין הרחוקה ב'בלוג שליחות' מרגש

גדודים של מתעמלים מציפים את המדרכה הצרה. "אבא", שואלת ביתי, "לאן כל האנשים האלו הולכים"?

המגפה פגעה בתלמידיו של רבי עקיבא מאחר ש"לא נהגו כבוד זה בזה". נשמע לכם מוכר מהמציאות הישראלית? מזכיר לכם את המתחים בין דתיים, חילונים וחרדים? אל ייאוש – מהילדים נוכל ללמוד איך להתנהג

גם אם לא יצא לכם לעשות סדר פסח בקטמנדו – נפאל, או לטעום לביבות של חב"ד בחנוכה באוקלוהומה ולא נפלתם באמצע טיול לשווייץ לקבלת שבת בבית חב"ד בבאזל. עדיין, י"א בניסן, (יום שישי הקרוב) הוא יום מיוחד עבורכם…

היהודי פונה לקב"ה ושואל: "ריבונו של עולם, למה כשטוב לי אתה איתי וכשרע לי אתה נעלם ומשאיר אותי לבד?" והקב"ה מחייך אליו ואומר לו: "יקירי, כשקשה לך אני מחזיק אותך על הידיים והפסיעות שאתה רואה הם שלי…"

לכל יהודי יש בתוכו ניצוץ אלוקי ואהבה פנימית לקב"ה, הניצוץ הזה מתעורר בזמנים ובמצבים מיוחדים אצל כל אחד, והציווי בתורה הוא לעורר את הניצוץ הזה ולהבעיר ממנו להבה

חג הפורים על שלל תחפושותיו נועד להזכיר לנו שכל ההתפלגויות, המחלוקות, המגזרים והעדות, אלו שכל כך חוצצים ומפרידים בינינו, אלו רק תחפושות. אם רק נדע להתעלם מהן, נגלה את זהותנו האמיתית..