סיפר לי אבי ע"ה: בעת היותו בטירונות, ניצב לפני המחלקה שלהם מפקד עול ימים וזעק "אַפְּזוּזָה". הביט חייל אחד במשנהו ואת מאמר המלך לא היה אחד שהבין.
ראה המפקד את חוסר הקשב ומיד הזדעק שנית, "אַפְּזוּזָה". נעו וזעו החיילים בחוסר נחת ומתוך קורטוב של שעשוע הזדחל לו חיוך זעיר והתנחל על שפתותיהם. הדבר הגביר את חרונו של מפקדם וזעקת "אַפְּזוּזָה" אימתנית נשמעה ברחבת המסדרים. הבין אבי ע"ה כי לדבר לא יהיה סוף טוב ופנה אליו בבקשה כי יאמר את דבריו בבהירות יתר ובמידת האפשר גם בקצב דיבור סביר. כחכח המפקד בגרונו ואמר, מה כבר ביקשתי, אף תזוזה, גם זה כבר יותר מידי . . .
הדיבור הינו כלי התקשורת האיכותי ביותר שניתן לנו על ידי בורא העולם. כלי אשר אם נשכיל ונדע להשתמש בו בתבונה רבה, הרי הוא הגורם הראשון בקירוב הלבבות והשראת אווירת האחדות בין בני אדם באופן השווה לכל נפש. אלא שבכל דור ודור מאז מני קדם היו החיים והמוות ביד הלשון ואותו כוח דיבור נותב לשני ערוצים מרכזיים, הרצוי והבלתי רצוי. בסיס כל העברת המסרים בערוץ הדיבור הינו, בהירות המסר ואופן העברתו.
יש הממהרים לסיים את דבריהם כמשתחררים ממשא ונטל כבד . . . הם ימהרו לדבר ולעולם לא יבדקו כיצד קיבל הצד האמור לקלוט את המסר את נימת דברים, את הדגשים שבו ובייחוד, את מהות הדברים כפי שהיה רוצה בעל השמועה שייקלטו על ידי מאזיניו . . . ישנם כאלה המקצרים ומשדרים טלגראפית, כל מילה מדודה בפלס ויותר משהם אומרים, אין הם אומרים. ברור להם כי מי שחייב להבין בוודאי יבין . . . יש המדברים בצעקות רמות ויש המחצינים את אשר על לבם בִּצְקון לחש מחשש עינא בישא ואוזנא יתירה . . . הצד השווה לכולם הוא כי אין דבריהם בחזקת כלי המכיל ברכה עד שאף המסר אשר היה אמור להיות מועבר דרכו נותר בגדר הבל פה בלבד.
אי הבנות רבות יכולות להיחסך אם דברים יועברו באופן המותאם למקבל המסר וכדי להגביר את איכות קבלת המסר יואילו שני הצדדים לשקף את פרטי המסר באופן שיהיה ברור להם שהוא נקלט באופן הטוב ביותר.
יש המהדרים להיראות בעיני כולם כחכמים ומהדרים לעשות זאת בכוח פיהם. הברקות חדשות לבקרים, חדות כתער ופוגעות מבלי משים בכל הסובב אותם. במקרים אלה לא זו בלבד שאין כאן כל מקבל, אלא שהמסר היחיד הינו, חוויית הפגיעה שיחוש שומע המסר.
איכותו של המסר נמדדת באופן בו הוא מתיישב על דעת המקבל וככל שתהיה הנינוחות שלטת בכל חלקי המסר, כן יתקבל בשלמותו ויגייס את המקבל להטות שכם ולהפוך ליחידה אחת עם מעביר המסר.
דברים הנשמעים בנחת, הרי הם מתקבלים על דעתו של אדם. ומי הו זה אשר אינו חפץ שיפנו אליו בדרכי נועם?
|
הרב יצחק ריבקין הוא יועץ חינוכי בעל ניסיון רב, הניחן ביכולת אבחון אינטואיטיבי. מחבר הספר 'לאהוב ולחנך', ומנהל אתר חינוך נט – לאהוב ולחנך. ידיו רב לו במתן פתרונות חינוכיים בכל הקשור לחינוך. |