הברכה שהושיעה

מספר הרב דובער מנולסון מכפר-חב"ד:

באחד הימים, כאשר עמדנו ב"דלפק חב"ד" בנתב"ג ניגש אלינו יהודי , וכששמע שאנו מחב"ד – סיפר באוזני כל העומדים שם את הסיפור הבא:

היה זה במלחמת שלום-הגליל. בקרב הקשה על מבצר הבופור, נלחם גם אחי בחירוף-נפש; לבסוף נכבש הבופור, אך אחי הי"ד נפל לקראת סיום הקרב. הדבר נפל על הורי ומשפחתי כרעם ביום בהיר, שכן רק יום קודם התקשר האח החייל וסיפר שלדעתו מתקרבת המלחמה לסיומה. לא היה קץ לשמחת משפחתי, והנה למחרת ממש הגיע אחד ממפקדיו והודיע לנו כי בננו נפל.

היה קשה, קשה מאוד. אך מי שלקח את הדברים לליבו יתר על המידה היה אחי הצעיר. הוא נכנס לדיכאון, ומצבו הלך והידרדר. הדבר נמשך מספר חודשים והוא לקה בשיתוק בכל גופו.

באותה תקופה שהיתי לרגל עסקיי בניו-יורק, ובאחד הימים אני מקבל טלפון בהול מהורי כי מצבו של אחי קריטי; הוא שוכב בלי הכרה, מניין אנשים כבר עומדים ליד מיטתו, וחושבים שזהו זה – – –

בכל-זאת, הוסיף אבי, גש אל הרבי מליובאוויטש הוא ידוע כמי שהציל אנשים רבים שהיו כבר עם 'חצי רגל בעולם-הבא'… בקש את ברכתו, ואולי ירחם…

נסעתי מייד ל770-, ניגשתי אל המזכיר וסיפרתי לו את כל הסיפור והתחננתי לפניו שיכניסני אל הרבי ללא תור. המזכיר, שהבחין בסערת-רוחי, הרגיעני וביקש שאכתוב הכל על פתק, והוא כבר ייכנס אל הרבי ויתן לו את זה.

עשיתי ככל אשר ביקש המזכיר, ולשמחתי הרבה כעבור כמחצית השעה יצא המזכיר ואמר לי: "אדוני, אתה יכול להיות רגוע; סע הביתה, הרבי אמר שאחיך יהיה בריא!"; אבל כבוד המזכיר, ניסיתי להסביר, מצבו בכי רע. שמעת כעת את דברי הרבי?", שאלני המזכיר והמשיך, "אם אתה מאמין בו – סע הביתה, הכל בסדר – ואם לא, מדוע כתבת לרבי?" – "אני מאמין בברכות של הרבי!", שמעתי את עצמי צועק בהתרגשות, ונסעתי לביתי כדי לבשר להורי.

כל הדרך, כמעט סירבתי להאמין: זה עתה סיפרו לי שהמצב נואש, והנה תשובה שכזאת… קול אחר עלה בתוך-תוכי ואמר לי: יש לך הבטחה מהרבי מליובאווטש .

הגעתי לביתי בקווינס, והנה הטלפון מצלצל. נשמתי נעתקה. כנראה מהארץ, אבל מה המצב ? מה עם אחי? אבל…הרבי בירך, הבטיח שיבריא; ואז הרמתי את השפופרת, בביטחון שהבשורה שתבקע תהיה בשורה מרנינה… היא אכן הייתה כזו. אבי, שהיה מעברו השני של הקו, לא היה צריך כלל לספר לי דבר – מקולו ומטון דיבורו הבחנתי בשמחתו. לפני כחצי שעה, פתח אחיך את עיניו…". ידעתי! אמרתי לאבי. מי כבר הספיק לבשר לך?", שאל. הרבי מליובאוויטש אמר שהוא יהיה בריא, אז הייתי בטוח שכך יהיה. אגב, באותה שעה בדיוק שפקח אחי ש' את עיניו, יצאה תשובתו של הרבי…

מייד הזדרזתי לתפילת מנחה במחיצת הרבי. לאחר התפילה, הביט עלי הרבי במבט חודר; הרגשתי שהרבי כמו אומר לי: אל דאגה. אני כבר יודע, יהיה בסדר… לבסוף, מוסיף הרב מנדלסון, שאלנו אותו אם הודיע את הבשורה הטובה לרבי שליט"א. "איני צריך לבשר לו", ענה האיש, "אני בטוח – וראיתי זאת – שהוא יודע יותר ממני!".