יום זה הוא היום השלושים ושלושה לספירת העומר ולכן הוא נקרא ל"ג בעומר. הילולא דרשב"י י"ח באייר הוא גם יום ההילולא (יום שמחתו) של רשב"י (ר' שמעון בר יוחאי), מגדולי התנאים ומתלמידיו של רבי עקיבא. לאחר שהרומאים גזרו עליו מיתה הסתתר שלוש עשרה שנים עם בנו, רבי אלעזר, במערה, כשהוא ניזון מעץ חרובים ומי מעין שנבע באורח ניסי בסמוך. רק לאחר שנודע לו כי מלך רומי מת יצא ממחבואו.
לרשב"י מיוחס חיבור ספר היסוד של תורת הסוד (הקבלה), הוא ספר ה'זוהר'. מספרים כי לפני פטירתו גילה לתלמידיו סודות נעלים שלא התגלו עד אז בעולם וביקש במפורש כי ישמחו ביום זה. כך נהפך יום פטירת הצדיק ליום שמחה והילולא, בפרט על פי הנאמר בספרי הקבלה והחסידות כי ביום פטירתו עולה נשמתו של הצדיק בעולמות העליונים ובכך משפיעה גם עלינו ברכה
ותוספת כח.
רבבות עולים בל"ג בעומר למירון שליד צפת, מקום קברו של רשב"י.
טעמים ומנהגים
מדורות – מנהג זה הוא מיסודם של האר"י הקדוש ותלמידיו שנהגו להדליק מדורות והוא משמש זכר לאורה הגדול של תורת רשב"י. כמו כן מדליקים בלילה נרות רבים בבתי הכנסת.
קשת – בימיו של רבי שמעון לא נראתה הקשת בענן כי בזכותו הגדולה הגן על כל העולם מפני המבול ולא היו זקוקים לקשת. כזכר, יוצאים הילדים לשדות ומשחקים בחץ וקשת.
תספורת (חלקה) – ביום זה מביאים למירון ילדים שמלאו להם שלוש שנים בסמוך לל"ג בעומר, עורכים להם תספורת ראשונה ומשאירים את פאות הראש כדי לחנכם במצוות.
חרובים – יש הנוהגים לאכול חרובים, זכר לחרובים מהם ניזונו רשב"י ובנו בהיותם במערה.
תהלוכת ל"ג בעומר – בעיירות מורח אירופה נהגו המורים לצאת עם תלמידיהם אל השדות ולערוך "יום של כיף" שכלל משחקים בחץ וקשת, סיפורים על רשב"י ורבי עקיבא וממתקים שחולקו ביד רחבה. באותה הזדמנות החדירו בילדים את האהבה לקב"ה, לתורה ובעיקר לעם ישראל בכלל ולכל יהודי ויהודי בפרט. לאחר חורבנה של יהדות מזרח אירופה והתהפוכות השונות לא נשאר זכר למנהג זה.
בשנים האחרונות הנהיג הרבי מליובאוויטש דרך מקורית לשמר את המנהג הקדום. בכל מקום בעולם נערכות תהלוכות ענק של ילדים יהודיים בסיסמת "אהבת ישראל" וקירוב לבבות. בתהלוכות אלו מפגינים הילדים בראש חוצות את יהדותם ואת הקשר שלהם לערכי הנצח של עם ישראל, כשהם קוראים בקול רם פסוקים מהתורה ומאמרי חז"ל. מראה הצעדה היהודית ברחובה של עיר מפיח בצועדים הקטנים ובצופים עליהם את הניצוץ היהודי. אין ספק כי במצבה של יהדות העולם הנאבקת בגלי ההתבוללות ערכן של תהלוכות אלו לא יסולא מפז.