עתידה חיטה שתיתמר כדקל ועולה בראש הרים. ושמא תאמר: יש צער לקצרה? תלמוד לומר "ירעש כלבנון פריו" – הקדוש ברוך הוא מביא רוח מבית גנזיו ומנשבה עליה ומשירה את סלתה, ואדם יוצא לשדה ומביא מלא פיסת ידו, וממנה פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו…
עתידה חיטה שתהא כשתי כליות של שור הגדול.
(כתובות קיא,ב)
