כבוד לזולת, שפה נקייה

שורות אלה נכתבות לפני הבחירות. יהיו תוצאותיהן אשר יהיו, ההכפשות וההשמצות שאפיינו אותן פערו פצע כואב בלב העם. אין כמעט מפלגה שלא הצטרפה להיאבקות הבוץ הזאת (אלא שכפתגם הידוע, הגמל אינו רואה את דבשתו, כל צד רואה את ההשמצות רק במעשיו של הצד השני).

והשאלה שעלינו לשאול בכל הרצינות, האוּמנם תת-תרבות זו היא חלק בלתי-נפרד מהמשחק הדמוקרטי? האם אי-אפשר לנהל מערכת בחירות מכובדת, עניינית, שבה כל צד יציג את מדיניותו ואת יכולותיו ויניח לציבור לבחור?

ועוד שאלה בסיסית: האוּמנם שקר והונאה נהפכו לאמצעים לגיטימיים? האם עלינו להשלים עם מצב שבו מפלגות ומועמדים מצהירים הצהרות, מבטיחים הבטחות, חותמים על התחייבויות, כשברור לכול שאין להן שום ערך, ואחרי הבחירות לא תהיה לאיש בעיה כלשהי להפר אותן, בתירוצים כלשהם?

להאיר פנים לכל אדם

עלינו ליצור תרבות חיים אחרת. כבוד לזולת, שפה נקייה, התנהגות מנומסת, עמידה בהתחייבויות – אין אלה מילים גסות. לא חייבים להתבהם, לרדת לתהומות של הטלת רפש, לרמוס כל ערך של התנהגות אנושית, על-אחת-כמה-וכמה יהודית.

ואולי זו אחת המשימות החשובות ביותר שאותה צריכים להרים שרי החינוך והתרבות הבאים. להשריש ערכים בסיסיים של דרך-ארץ ושל תרבות ויכוח. יכולים להיות חילוקי דעות, אבל את השנאה ואת ביטויי הנאצה יש לסלק מהשיח הציבורי.

יום למחרת הבחירות, בי"א בניסן, נציין את יום הולדתו של הרבי מליובאוויטש, לפני 119 שנים. הרבי לימד אותנו איך לאהוב כל יהודי, יהיו דעותיו ומעשיו אשר יהיו. איך להאיר פנים גם למי שחושב בדיוק ההפך ממך. איך לחפש את הנקודה הפנימית המשותפת ולא את המפריד.

אהבה לזולת אין פירושה ויתור על עמדותיך. אין כמו הרבי מי שעמד על עקרונותיו ולא סטה מהם כמלוא נימה. הוא קיבל באהבה ובמאור פנים גם מי שהחזיקו בדעות מנוגדות לחלוטין לשלו, בלי לוותר כהוא-זה על דבקותו בתורה ובהלכה. הוא הפריד בין דעותיו ומעשיו של האדם לבין האיש עצמו.

שוו בנפשכם בני משפחה שיש ביניהם ויכוח. הם יכולים להתווכח בחריפות, אבל תמיד יאהבו זה את זה. האחד ישלול לחלוטין את עמדותיו של חברו, אבל ירגיש שהוא אחיו, בשר מבשרו (ואם אין זה כך, הרי זו מערכת יחסים משפחתית מעורערת).

לחפש את המשותף

הרבי לימד אותנו להשתמש בשפה נקייה. לא רק להימנע ממילות גנאי, אלא אפילו להתרחק מביטויים בעלי משמעות שלילית. הרבי נמנע ממילים כמו קללה, רע, מוות, ונהג לומר הפך הברכה, הפך הטוב, הפך החיים; כדי שלא לתת למילים שליליות שום מציאות, אפילו לא בדיבור.

הבה נשאף לפתוח בחיינו דף חדש של אהבת ישראל, חיפוש מעלותיו של הזולת, מציאת המכנה המשותף המאחד אותנו. מתוך גישה זו נגיע הרבה יותר מהר לפתרונות בשאלות החשובות בחיינו, ונחגוג חירות אמיתית לא רק בפסח אלא כל השנה כולה.